בעיצומו של יום קיץ לוהט, מצאתי את עצמי במשרדו של אבי החורג המפתה. שולחנו, עד לאין ספור פגישות מקצועיות ודיונים משפחתיים, הפך לבמה למפגש משכר. פיתוי הפרי האסור היה חזק מכדי להתנגד. הייתי חייב אותה, הבחורה הכי קסומה בבית הספר, על השולחן הזה, מתחתיי, ומרגיש כל סנטימטר מהגבריות הפועמת שלי. הקסם התמים שלה היה כובש, את יופייה אי אפשר לעמוד בפניו. כשעסקנו בסשן לוהט, שפתיה העסיסות עשו את קסמיהן על איברי הפועם, משאירות אותי מתנשף באקסטזה. קצב גופותינו השתלב, השולחן הדהד בגניחותינו הנלהבות, כשהיא קולטת בשקיקה כל סנטימטר ממני, עמוק למעמקיה המזמינים. מראה ישבנה החושני, המקפץ בכל נעיצה, היה מראה לעין. השיא, העז והמספק, הותיר את שנינו חסרי נשימה, שקועים בזוהר שאחריו של ניסיוננו האסור על שולחנו של אבי החורג.
