בלב בולאוואיו, זימבבואה, מתבגרת הובנה קטנה מטפחת נקמה באהובה לשעבר. מחפשת נקמה, היא מגשימה תוכנית מרושעת להכתים את המוניטין שלו. היא מגייסת את עזרתו של חברתה לשעבר, גבר עם נטיות דומות, לחלל את כבודה. הסצנה מתחוללת כשהיא מתמסרת בתמימותה לחברה, גופה מתפתל מכאב והשפלה. הציצים הטבעיים והזקורים שלה קופצים כשהוא משחית אותה, ידיו לופתות את ירכיה, דוחפות אותה עוד יותר לתוך איברו הפועם. החדר מהדהד בנהמות הראשוניות שלהם, קצב תאוותם מסלים. החבר, מונע מתאווה ונקמה, לוקח אותה חזק ומהר, ידיו משאירות חבורות על ירכיה. המראה שלה, מוכה ושבורה, הוא עדות לאכזריותה. כשהשיא מתקרב, החברה נסוגה, משאירה אותה ספוגה בזרעו, סימן למפגשם המעוות שלהם. הסצנה מסתיימת איתה, בוזבזה ומושפל, חייל במשחק של תאווה ונקמה.