בתוך שגרת יומו, שיפוצניק חרוץ מוצא את עצמו במגורים מוכרים, שם היה אינספור פעמים בעבר. כשהוא נכנס, הוא לא יכול שלא להתפתות מעקרת בית מפתה, לבושה בשמלת קיץ מגרה. המראה שלה מעורר בו כמיהה, תשוקה שמבעבעת כבר זמן מה. ללא יכולת להתנגד לפיתוי, הוא נכנע לתשוקותיו הגשמיות, משיל את מדיו כדי לחשוף את צורתו השרירית. ידיו מסתערות דרומה, מלטפות את איברו הנוקשה דרך תחתוניו הצמודים. הוא מתגרה בעצמו, אצבעותיו רוקדות על הבד, מלביטות את להבות תאוותו. נשימתו נעתקת כשהוא מגיע למצב של אושר, גופו מפרכס כשהוא משחרר את מהותו החמה והדביקה על אברו המתוח. האקסטזה מורגשת, הנאתו ללא תחרות. הופעת הסולו האינטימית הזו היא עדות לתשוקה הגולמית והלא מסוננת שרק גבר באלמנט שלו יכול להפגין. שביעות רצונו ניכרת, שיחרורו עדות לעוצמת תשוקתו.
